Logo...

'מדריך הקרנות החברות','יומן אירועים','עדכונים ותוצרים','אלבומי תמונות','תכניות עבודה ועקרונות'

הקרנות הפילנתרופיות בישראל בעקבות משבר הקורונה: הצעה לחשיבה וסדר יום חדש

משבר הקורונה שהחל במרץ 2020 העמיד את החברה הישראלית מול אתגרים משמעותיים בתחומים שונים ועיצב בה מציאות חדשה. אתגרים אלה כללו את הצורך לתת מענה מידי למגוון צרכים של אוכלוסיות שונות, ברובן מוחלשות, שנקלעו לבידוד ולמצוקה; לסייע לארגונים המספקים שירותים לאוכלוסיות נזקקות ומוחלשות; למערכות חינוך ובריאות במשבר; לאוכלוסיות שנפלטו משוק העבודה; ועוד. על מנת להתמודד עם האתגרים המורכבים נדרשה פעולה של כוחות רבים מהממשלה, מהרשויות המקומיות ומהחברה האזרחית.

בתקופת משבר הקורונה, שעדיין לא הסתיים, בלטה המעורבות החברתית וההשתתפות האזרחית של הישראלים, ובמיוחד של הדור הצעיר. מעורבות זו כללה יזמות חברתית ענפה במסגרתה הוקמו עשרות מיזמים חברתיים וכלכליים חדשים להתמודדות עם הצרכים הרבים שעלו בתקופה זו, כמו גם היקפי התנדבות ונתינה מרשימים.

במסגרת מעורבות חברתית ואזרחית רחבה זו,  נצפתה התגייסות מרשימה ומהירה של קרנות פילנתרופיות בישראל. בשונה ממשברים קודמים (בעיקר על רקע בטחוני) בהם הפילנתרופיה היהודית מצפון-אמריקה הייתה הראשונה להתגייס ולסייע, במשבר הקורונה היתה זו הפילנתרופיה הישראלית שתפסה את מקומה ונרתמה לסיוע לאוכלוסייה הישראלית במשבר. היקף התרומה של הקרנות הפילנתרופיות בישראל בתקופת משבר הקורונה מוערך ב 350 מיליון ₪. התרומות הוענקו למאות ארגונים ומוסדות, ולמגוון של תחומים שהבולטים בהם הם בריאות, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות בסיכון, ומחקר אקדמי.

אנו במכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באונ’ העברית, חקרנו ועקבנו אחר הנתינה בישראל בתקופת המשבר מכיוונים וזוויות שונות. כחלק מפעילות זו הוקם בקיץ 2020 צוות חשיבה של כ- 30 אנשי מקצוע ומומחים (נציגי קרנות פילנתרופיות, עמותות וארגוני גג) ללמידה משותפת, הפקת לקחים וניסוח המלצות לחברה האזרחית ולפילנתרופיה. צוות החשיבה הוא מיזם  שנערך בשיתוף פורום הקרנות בישראל; המועצה הישראלית להתנדבות; מנהיגות אזרחית-ארגון הגג של העמותות בישראל; וג’וינט-אלכא. פעילות החשיבה כללה גם מפגשים והתייעצויות עם פילנתרופים, נציגי קרנות, ומומחים מישראל ומהעולם.

מתהליך זה  עלו כמה נושאים מרכזיים והצעות למחשבה לגבי פעילות  הקרנות הפילנתרופיות בעקבות המשבר. מפאת קוצר היריעה, יוצגו פה רק כמה מהם:

  • בעקבות משבר הקורונה העולמי השתנה מצבם של קרנות ותורמים יהודיים מצפון אמריקה בצורה משמעותית. הצורך להתמודד עם מצב חירום בארצותיהם; עם משבר בקהילות שבהם הם פועלים; עם מצב חירום בינלאומי; עם משבר כלכלי; יחד עם שינוי בין-דורי ושינויים ביחס הקהילות היהודיות לישראל שהחלו בשנים האחרונות; גורמים כבר לשינויים ביעדי התרומות ולהסטתן מישראל ומגמה זו צפויה להמשך . על רקע זה, נדרשת חשיבה מחודשת על יעדיי והיקפי התרומה וההשקעה של הגורמים השונים בפילנתרופיה הישראלית, והכיסוי שלה מבחינת קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית. ראוי לציין שהמשבר חידד, למשל, את הצורך בסיוע וקידום של הקבוצות המוחלשות יותר בחברה הישראלית ושל תחומי פעילות אשר זוכים לפחות השקעה פילנתרופית, כמו התרבות והסביבה. כמו כן, יש לשים לב ליעדים ונושאים שטופלו בעבר יותר על ידי הפילנתרופיה היהודית מחו”ל, כמו תחום החירום והיערכות לחירום; והחברה הערבית בישראל, ולהיערך למשברים נוספים (כמו משבר האקלים; משברים ביטחוניים, אסונות אזרחיים וכו.).
  • במסגרת החשיבה המחודשת יש לתת את הדעת על הצורך בחיזוק ההשקעה הפילנתרופית בתשתיות ארגוניות וניהוליות, כמו גם תשתיות ייצוג ומידע, בחברה האזרחית. משבר הקורונה הראה בצורה ברורה כי ארגונים בעלי תשתיות חזקות הם ברי-קיימא ובעלי חוסן ויכולת שרידות טובים יותר. הצורך בהשקעה בתשתיות מתחדד עוד יותר בארגונים המשרתים ומייצגים אוכלוסיות מוחלשות בפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות בישראל. ללא תשתיות ארגוניות חזקות ארגוני החברה האזרחית יתקשו לפעול ולסייע לאוכלוסיות היעד שלהם וכך גם עלולים להיפגע האימפקט והאפקטיביות של השקעת הקרנות בפרויקטים של ארגונים אלה.
  • ארגוני החברה האזרחית והקרנות הפילנתרופיות הגיעו למשבר הקורונה ללא הכנה מספקת לפעילות במצב חירום. חוסר המוכנות, יחד עם היעדרם של נתונים ומידע מהימנים אודות צרכים ומשאבים, הקשו על קבלת החלטות מושכלות. נדרשת הכנה והיערכות מתאימה של קרנות פילנתרופיות בישראל למצבי חירום. הכנה כזו תוכל לכלול הקמת מערכי פעילות עצמאיים ומשותפים בחירום; הכנה למצבי חירום ומשבר פנימיים בקרן; תיעדוף יעדי פעולה במשבר; הקמת מאגרי מידע מותאמים לחירום; התמקצעות ולמידה מהעולם לגבי עבודה במצבי חירום ומשבר, ועוד. כל אלה יסייעו לקרנות פילנתרופיות בישראל להגיע מוכנות יותר ולהרחיב את תחומי פעילותן, כמו גם את הצרכים והאוכלוסיות אשר יזכו מהן לסיוע.
  • במהלך משבר הקורונה בלטה העבודה המשותפת של קרנות פילנתרופיות עם החברה האזרחית והממשלה. העבודה המשותפת עם ארגוני גג ועם ארגונים בחברה האזרחית בצורה יחידנית, סייעה בלמידה מעמיקה יותר של הצרכים, דיון לגבי אסטרטגיות הפעולה הנדרשות, דיוק המענים וחשיבה על תחומי פעולה חדשים. ראוי להרחיב, להעמיק ולשפר את העבודה המשותפת עם החברה האזרחית: גם ברמת בעבודה עם ארגוני הגג, ארגוני התשתית וההתאגדויות המשותפות; וגם במפגשים ישירים של קרנות עם ארגונים, התארגנויות, ומיזמים בחברה האזרחית.
  • העבודה המשותפת עם הממשלה חשובה ביותר בכדי ליצור תיאום, העברת מידע, ופיתוח מיזמים עצמאיים ומשותפים. אף כי נעשו פעולות משמעותיות בהקשר זה בשנים האחרונות וגם במהלך משבר הקורונה, ראוי לחשוב שוב על החיבור והעבודה המשותפת של קרנות וארגונים פילנתרופיים עם הממשלה בעיתות חירום ושגרה, ולפתח מערכים יעילים ושיתופיים של עדכון, שיתוף במידע, דיון ועבודה משותפת.
  • בהקשר של העבודה המשותפת עם הממשלה, ראוי לציין את הצורך בהיכרות ויצירת מערכי עבודה משותפים עם השלטון המקומי. השלטון המקומי היה אחד מהשחקנים המרכזיים בפעילות הסיוע לאזרח במשבר הקורונה וחשיבותו בשירות ודאגה לאזרח, צפויה לעלות בשנים הבאות. על רקע זה, כדאי לחזק את הקשר בין הקרנות הפילנתרופיות עם גורמי השלטון המקומי.

 

מבחינת פעילות הקרנות הפילנתרופיות במשבר, חשוב לציין כמה היבטים:

  • ראשית, את שיתופי הפעולה בין הקרנות הפילנתרופיות במשבר, אשר כללו מכתב תמיכה של הקרנות הפילנתרופיות לארגוני החברה האזרחית; הקמת קבוצות ענין ושיתוף בידע ובפעילות סביב נושאים דומים ומשותפים שיתופי פעולה בהקמת קרנות חירום משותפות ובמתן מענקים. כל אלה סייעו בטיוב וייעול עבודת הקרנות וההשקעות הפילנתרופיות, וראוי להמשיכם ולחזקם.
  • שנית, במשבר ראינו שינוי בשיטות העבודה של חלק מהקרנות הפילנתרופיות עם הארגונים הנתמכים. אלה כללו קשב רב יותר ותקשורת קרובה יותר עם הארגונים; מתן גמישות לארגונים בשימוש בכספי המענקים והקלה בדרישות הדיווח של הקרנות; ושקיפות גדולה יותר של הקרנות לגבי החלטותיהן ופעילותן. בהקשר זה חשוב לציין את התפקיד החשוב של קרנות פילנתרופיות כגוף מכוון, מייעץ ומלווה לארגונים, אשר יוכל לסייע להם בייעול עבודתם וניצול יעיל של כספי המענקים הפילנתרופיים. ראוי שהדיאלוג הפתוח ושיתוף הפעולה המפרה עם החברה האזרחית וגורמים נוספים בשדה החברתי, שהחל בתקופת המשבר, ימשיך ויתרחב. מומלץ עוד, לחשוב על מיסוד שיטות עבודה שיתופיות בקרנות הפילנתרופיות ופיתוח מנגנוני עבודה מתאימים לשם כך.
  • שלישית, בפעילותן של הקרנות הפילנתרופיות במשבר, כמו גם של גופי החברה האזרחית, ניכר החסך הגדול בבסיסי מידע אמינים וזמינים לגבי צרכים ומענים, לגבי פעילות של ארגונים ומתנדבים; ולגבי פעילות של גורמים ממשלתיים ועירוניים. חסך זה הקשה מאד על פעילות הקרנות והארגונים בחברה האזרחית ויצר כפילויות וחסכים במענים לקבוצות אוכלוסייה שונות. על מנת שעבודתן של הקרנות הפילנתרופיות ושל הארגונים בחברה האזרחית בישראל תהיה מבוססת על מידע מהימן וזמין יש להשקיע בפיתוח תשתיות מידע חברתי. בנוסף לכך יש מקום לפיתוח ידע לגבי עבודת קרנות וארגונים במשבר וחיזוק החוסן שלהם; בפיתוח ידע וכלים להערכת האימפקט החברתי של השקעות פילנתרופיות; פיתוח ידע לגבי עבודה בינמגזרית משותפת של הקרנות עם הממשלה, עסקים ועם ארגוני החברה האזרחית; ופיתוח מאגרי ידע לגבי סוגי נתינה ותרומה שונים בישראל. תשתיות ידע ומידע שכאלה יאפשרו עבודה ממוקדת, יעילה ובעלת אימפקט חברתי רחב יותר.

 

בנוסף לנושאים שהוצגו לעיל, יש כמובן נושאים רבים נוספים שעלו והואצו על ידי משבר הקורונה הגלובלי, אשר צפויים להשפיע על פעילות הקרנות הפילנתרופיות בישראל, ביניהם: המשבר הכלכלי;

השינויים בשוק התעסוקה ובהשכלה הגבוהה; ההתרחבות של תהליכי דיגיטציה; משבר הצעירים אשר נפגעו במשבר הקורונה יותר מקבוצות גיל אחרות;  התרחבות הפערים במערכת החינוך והגידול בפערים החברתיים בישראל; ההתכנסות הפנימית והקהילתית והעליה בסולידריות של קבוצות וקהילות שונות בחברה הישראלית.

לכך, נוספו בשבועות האחרונים גם אתגריים הנובעים מהמצב הפוליטי והבטחוני הנוכחי. המשמעותי שבהם נוגע בצורך בבניית חברה משותפת, מכילה וסובלנית עבור כלל הקבוצות החיות בישראל, ובמיוחד בחיזוק ושיפור היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית-פלסטינית, וחיזוקה. אין כל ספק שלקרנות הפילנתרופיות בישראל יש תפקיד חשוב ועשויה להיות תרומה משמעותית בהתמודדות עם אתגרי המשבר הנוכחי.

הנושאים והשינויים שהוצגו לעיל מציבים אתגרים משמעותיים בפני קרנות פילנתרופיות בישראל. הפילנתרופיה הישראלית ככלל, והקרנות הפילנתרופיות בישראל, בפרט, נמצאות בעשור האחרון בתהליך גדילה, פיתוח והתמקצעות. תהליך זה מתבטא בהפיכתן לכוח אזרחי חשוב בחברה הישראלית אשר בצד סיוע חשוב לאוכלוסיות שונות במגוון תחומים, יוצר חדשנות, יזמות, אימפקט וערך חברתי.

מכיוון שכל משבר הוא גם הזדמנות לצמיחה, יש לקוות שהניסיון והלקחים מתקופת משבר הקורונה יובילו לקידום והתמקצעות פעילות הקרנות הפילנתרופיות בישראל, לטובת חיזוק חוסנה של החברה הישראלית.

 

לעמוד הראשי