קרין תמר שפרמן – מנהלת ידע, קרן טראמפ
קרן טראמפ החלה את פעילותה בסוף שנת 2011 במטרה לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל-יסודיים. מיום הקמתה של הקרן היה ברור לנו שלא ניתן לממש משימה שאפתנית זו לבד, ושנוכל להשיגה רק אם נחבור לשותפים אמיתיים לדרך. לכן ההחלטה האסטרטגית של הקרן הייתה לכונן עם כל אחד משותפינו – מקבלי מענקים ושותפים אחרים לדרך – מערכת יחסים קרובה המושתתת על תקשורת טובה, שקיפות מלאה, פתיחות, כנות, אמון וכבוד הדדי.
בחינת מערכת היחסים עם שותפינו
בשנת 2014 החלטנו לבחון לעומק את מערכות היחסים עם שותפינו, במטרה לבדוק האם ומה עלינו לשפר. לשם כך פנינו למרכז לפילנתרופיה אפקטיבית, CEP1 ,המבצע סקרי עמדות בקרב מקבלי מענקים כבר יותר מ-15 שנים בקרב מאות עמותות. מהסקר עלה שבכל הנוגע לאיכות התקשורת עם שותפינו, צוות הקרן זכה לציון הגבוה ביותר שקיבלה קרן כלשהי בסקרים דומים שערך CEP בעשור האחרון. כשליש ממשתתפי הסקר ייחסו לקרן את החוזקות הבאות: יחסי הגומלין עם מקבלי המענקים והשותפים; מקצוענות; מתן אמון; פתיחות לרעיונות ויוזמות חדשות; גמישות ונכונות לשיתוף פעולה; ומתן תחושה של “דלת פתוחה” לעיקר ממצאי הדוח משנת 2014. ָ לעומת זאת – החותם )impact )שמטביעה הקרן על הארגונים בהם היא תומכת, על תחומי הפעילות שלהם ועל הקהילות שעליהן הם רוצים להשפיע – זכה למשוב פחות חיובי. ממצא זה בלט בעיקר בקרב מקבלי המענקים הפחות אסטרטגיים והקטנים יותר. הסבר אפשרי לממצא זה היה גילה הצעיר של הקרן שהייתה בת כשנתיים בלבד בעת קיום הסקר ועוד לא הספיקה להטביע חותם של ממש בשטח. הסבר נוסף הוא שעיקר מאמצי התקשורת של הקרן התמקדו בהבלטת הבעיה ודחיפות הסוגיה בה בחרנו לעסוק. חוקרי CEP סברו שהקרן לא הדגישה מספיק את הזיקה הישירה בין פעילותה לבין התוצאות המושגות בשטח. הקרן עשתה זאת במכוון, כדי לעודד תחושה של בעלות ואחריות משותפת של כלל המעורבים, ולכן גם הקרדיט להצלחה היה משותף לכולם. בעקבות התוצאות, החלטנו להגביר באופן ניכר את פעילות הקרן כגורם מחבר )convener )במטרה ליצור חיבורים, יחסי עבודה ושיתופי פעולה לא רק בין הקרן ובין שותפיה, אלא גם, ובעיקר, בינם לבין עצמם. לגבי ההשפעה, התחלנו לקיים מעת לעת דיאלוג עם נושאי תפקידים בכירים בארגונים עמם אנו עובדים. בנוסף, העמקנו את תהליך בדיקת הנאותות )Diligence Due )במטרה לוודא שקיימת הלימה בין הארגון מקבל המענק לבין אסטרטגיית הקרן.
ממצאי סקר 2016
חיכינו דרוכים לממצאי הסקר, בתקווה שנזכה לראות את פרי עמלינו לאורך השנתיים שחלפו ושאכן תירשם עלייה בחותם שהותרנו על השדה. יחד עם זאת חששנו שייתכן ולא נצליח לשמר את הישגי העבר בתחום מערכת היחסים עם שותפינו. בסקר של 2016 אמנם נרשם שיפור משמעותי בדירוג השפעת הקרן על המדיניות הציבורית, ועל הידע והעשייה בתחומי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר התיכוניים. מצד שני, השפעת הקרן על הארגונים השותפים זכתה שוב לדירוג נמוך יחסית, שנחשב לממוצע בין הקרנות שנסקרו על-ידי CEP , 1 Philanthropy Effective for Center The 2 וזאת בניגוד לציפיותינו שמערכת היחסים המשמעותית שבנינו עם בכירי הארגונים תבוא לידי ביטוי גם בהשפעה עקיפה שלנו על ארגוניהם. השנה שלחנו את סקר ה-GPR בפעם השלישית, ובימים אלה ממש מתבצע הליך ניתוח הנתונים. גם הפעם אנו סקרנים לגלות האם יחול שינוי בממצאי הסקר, והאם הוא יהיה )בעיקר( לטובה; הקרן כבר התבגרה בשנים )ביולי הקרוב תחגוג 7 )וניתן לראות אימפקט ממשי ביעד שהקרן הציבה לעצמה – הגדלת מספר לומדי 5 יחידות מתמטיקה והרחבת מעגל המצוינות. בה בעת, הקרן כבר גדלה, הצוות התרחב והשתנה בחלקו, והדבר ודאי השפיע על מערכות היחסים עם מקבלי המענקים. יהיה מעניין לראות מה נלמד השנה מהממצאים החדשים, אולי התהפכו היוצרות, ואולי נופתע לטובה. הצבת מערכת היחסים כיעד אסטרטגי מכווינה אותנו כל העת, מחייבת אותנו להיות דרוכים ולזכור כי לא הקרדיט הוא החשוב, אלא היעד, לא האגו, אלא השותפות. זהו מהלך שמחייב רפלקציה פנימית וביקורת עצמית שאנו מחויבים אליהן לאורך כל הזמן.
המאמר מבוסס על דוח התיעוד מערכת היחסים של קרן טראמפ עם שותפיה מאת דליה מגנט.