עו”ד גליה פיט, מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב
את נושא השקיפות ביחס לפעילות של קרנות פילנתרופיות ראוי לבחון, כמו סוגיות רבות אחרות, באמצעות שלוש שאלות מפתח: מדוע? מה? וכיצד?
מדוע?
חירות, עצמאות, מקצועיות, אמינות ואמון: הסיבה המרכזית המצדיקה קידום שקיפות בקרב קרנות פילנתרופיות נעוצה בערך החירות הפילנתרופית. חירות המתבטאת באי תלות של הפילנתרופיה ב”בוחר” או ב”צרכן”. חירות זו מבססת עצמאות שהיא עצמה מקור לחדשנות, לנטילת סיכונים, לנכונות לתכנן לטווח רחוק ולהתבוננות נכוחה בבעיות ובצרכים החברתיים העמוקים ביותר. על מנת לשמר את החירות הייחודית הזו אסור לפילנתרופיה להסתתר, אלא להשמיע את קולה, לספר את הסיפור שלה – את מהלכיה, אתגריה, הצלחותיה וגם כישלונותיה. השקיפות מעידה על מקצועיות, מחזקת את האמינות ומעמיקה את אמון הציבור והפקידות הממשלתית בפילנתרופיה ובכוחה.
מינוף שותפויות, הצלחות וקהילות: סיבה מרכזית נוספת המצדיקה קידום שקיפות בקרב קרנות כרוכה בערך המוסף ששיתוף בידע מייצר. סקרים ומחקרים שנערכו בקרב מנהלי ומנהלות קרנות פילנתרופיות ומנהלי ומנהלות ארגונים חברתיים בעולם הראו כי שיתוף במידע ובנתונים מרחיב את ההזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומי העניין של קרנות, מביא למינוף משאבים ולמניעת כפילות במאמצים, לזיהוי Practices Best ,ולמענה בהיר יותר בשאלה “האם אנחנו אכן משפיעים?”
לבסוף, בעידן הדיגיטלי, שבו הפרטיות מתערטלת, אי אפשר לברוח עוד מהתמודדות עם סוגיית השקיפות.
מה?
בהקשר זה עולה שאלה מקדימה: מיהו קהל היעד של אותה שקיפות? סקרים ומחקרים בינלאומיים מראים כי מנהלי הקרנות רואים בארגונים החברתיים את קהל היעד העיקרי למידע ולנתונים אודות פעילות הקרן. מכאן שמידע אודות התוכניות והמענקים הוא מרכזי, והוא כולל בדרך כלל את תחומי פעילות הקרן, מטרותיה והאסטרטגיות שבהן היא נוקטת ותומכת, אנשי קשר מרכזיים ודרכים ליצירת קשר, מסלולי הגשת בקשות למענקים, קריטריונים, תהליכי קבלת ההחלטות ועוד. ממחקר השוואתי שנערך על ידי מרכז הקרנות האירופי בנושא שקיפות ואחריותיות, עולה תמונה רחבה של היבטים אשר עשויים להיות מוסדרים ברגולציה ביחס לדיווח על פעילות הקרנות: מטרות הקרן, מבנה הניהול ומבנה ההון, מעמד מיסויי והשלכותיו, לרבות עמידה בהוראות חלוקה מזערית והוצאות ניהול, דיווח פיננסי על ניהול ההון, התוכניות והמענקים ודיווח מילולי על פעילות הקרן. במרבית המדינות נדרש כי )רוב( המידע המדווח לרשות יהיה זמין גם לציבור הרחב. המחקר ממשיך ובוחן גם הסדרים של רגולציה עצמית של סקטור הקרנות במדינות האירופאיות השונות, באמצעות אימוץ כללי התנהלות או קוד אתי. במרבית המקרים נכללות בהם המלצות או הנחיות דיווח ושקיפות נוספים – בעיקר באשר לאימפקט החברתי של הקרן.
כיצד?
בישראל, הרגולציה ביחס לקרנות פילנתרופיות לוקה בחסר. זאת, בין היתר, משום שאין מסגרת משפטית טובה המבחינה בין קרנות לבין ארגונים חברתיים אחרים. לכן, האחריות לבניית סקטור מקצועי, אפקטיבי, אמין ומעורר אמון מוטלת רובה ככולה על כתפיהן של הקרנות עצמן. על-מנת לבצע משימה זו, ניתן לבחון אם המודל של רגולציה עצמית, באמצעות קוד התנהלות או קוד אתי, הנערך על ידי פורום הקרנות עשוי להתאים. בכל הקשור להיבטים של שקיפות ושיתוף בנתונים אפשר ללמוד משני מודלים מובילים: Glasspockets האמריקאי מיוזמת מרכז הקרנות ו – Giving360 האנגלי. כיום, המכון למשפט ופילנתרופיה מקדם פרויקט ליצירת מסד נתונים לפילנתרופיה בישראל. מטרת הפרויקט היא להנגיש בצורה מקיפה, סדורה ומתמשכת נתונים אודות מפת הנתינה בישראל: מאילו מקורות מגיע מימון פרטי ובאילו שירותים חברתיים ומוצרים ציבוריים הוא תומך. מידע זה יכול לשרת את השדה החברתי )ארגונים וקרנות( בזיהוי הזדמנויות ושכלול האימפקט החברתי; המידע אף יכול לשרת את הפקידות הממשלתית בהבנת תהליכים בתחומים עליהם הם אמונים ומתוך כך לתמוך באסטרטגיה ובתוכניות העבודה; לבסוף, מסד הנתונים נועד להוות בסיס למחקר חברתי מעמיק. אפשר להסכים כי תפקידן של קרנות הפועלות בישראל בפיתוח תכניות חברתיות ומימונן הוא מרכזי. אי לכך, חשוב להאיר פנים אלה גם בפרויקט מסד הנתונים, ולעשות שימוש בפלטפורמה זו כדי להציג מקצועיות ואמינות כבסיס לאמון הציבור והרגולטור. הנתונים במסגרת פרויקט זה הם אגרגטיביים ומתייחסים לתחומי פעילות עיקריים ולאיגום סוגי המקורות (תרומות משקי בית, תרומות חברות, תרומות קרנות) בכל אחד מן התחומים. אנו מזמינים את נציגי הקרנות הפועלות בישראל לעמוד עמנו בקשר, לסייע לנו בהקמת מדור הקרנות בפרויקט מסד הנתונים באמצעות שיתוף בנתוני הנתינה.
למידע נוסף ניתן לפנות למר גיא שולץ: schultz@tauex.tau.ac.il