הכחשה / לאה גולדברג
חמש דקות מבול ואחריו,
שמים חפים מפשע מתכחשים
לכל מה שהיה.
ודומיה.
וארץ ירוקה וריחנית.
והמבול היה ואין מעיד.
לכאורה, עוד מבול מאחורינו. מבול של זעם, של אלימות, של פחד ושל משבר. הימים השקטים של סוף השבוע האחרון אמנם החזירו לנו את היכולת לנשום קצת יותר עמוק, אך עם כל נשימה כך גם ההבנה מעמיקה ומחדדת את גודלו ועוצמתו של המשבר החברתי בו אנו מצויים.
במהלך השבועיים האחרונים חווינו סדרה של אירועים שהביאו לידי ביטוי אלים תחושות שרבים מאיתנו מתמודדים עמן בעבודתנו במרחבים השונים של המגזר החברתי. ביחד עם הפחד העצב והדאגה שהגיעו עם הישמע קולות הרעם בגבול עזה הגיעו גם תחושות של ניכור וריחוק. חווינו כאב ומצוקה של מגזר שלם שמרגיש שאיננו חלק מפסיפס הקיום הישראלי ושצרכיו נשארים שקופים. חווינו זעם בין שכנים בערים מעורבות, תסכול וכעס בין עמיתים בארגונים וצוותי עבודה רב תרבותיים, הלם ואלם בין מי שאתמול יכלו לשוחח בחופשיות על ענייני דיומא. משבר האמון בין האזרחים ורשויות האכיפה, שעלה באסון הר מירון, המשיך במהלך ההפגנות הפרועות בערים המעורבות אשר הציפו גם את אוזלת היד של הרשויות לייצר תחושה של מוגנות עבור כל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל.
אני מאמינה כי כולנו חשים הזדהות עם הכאב והייאוש שהציף רבים בחברה בשבועות האחרונים. ויחד עם זאת אנו גם זוכרים את תפקידנו כמי שאמונים על יצירת טוב חברתי משותף.
העשייה הפילנתרופית היא בראש ובראשונה עשייה של תיקון חברתי, והיא מושתתת על האמונה באדם ובצורך ביצירת הון חברתי משותף שיאפשר לכל אחת ואחד לקיים חיים של משמעות בתוך המרחב המדינתי. החשיבות של המשך העשייה הפילנתרופית רק מתחדדת בימים אלה של משבר. ייתכן שהמצב הנתון אף דורש מאיתנו, יותר מתמיד, להיות קשובים לקולות העולים מהשטח לגבי הצרכים ואפשרויות הפעולה במגזרים השונים. כך, למשל, עלינו לפעול כדי למצוא דרכים נכונות יותר לשמוע את קולות החברה הערבית ולהבין לעומק את אפשרות הפעולה עמה ולמענה ואת האופן בו ניתן לייצר תחושה של שותפות וקיום במרחבים המשותפים ליהודים וערבים. עלינו לפעול כדי לקדם השקעה נכונה יותר של הרשויות בתשתיות – בחינוך, רווחה ובריאות כמו גם בתשתיות פיזיות שיאפשרו שיגרת חיים מכבדת לכל אזרחי המדינה באשר הם.
אין ספק שהמשבר הנוכחי מציב אותנו, כמי שפועלים לעתים קרובות בתפר שבין המגזר החברתי והממשלה, במצב של חוסר וודאות מתמשך. הוא גם מעורר שאלות מהותיות על אופני הפעולה האפקטיביים ועל האפשרות של המגזר החברתי לייצר שינוי ולהשפיע על מציאות שבה אין מנהיגות ממשלתית ברורה. זהו אתגר כפול לכל אחת ואחד מאיתנו: האפשרות שלנו להשפיע בנויה על היכולת שלנו לעבוד ביחד עם מנהיגים ממגזרים שונים ועל החיבור של המגזרים השונים לכדי פעולה משותפת. אני מאמינה שיש ביכולנו, כקהילה מקצועית וכשותפים לדרך, למצוא ביחד את הדרכים לפעול ולהשפיע, להיות יצירתיים ואקטיביים ויותר מכל – לגלות אחריות ומנהיגות כדי להמשיך את העשייה גם כעת, כאשר עבור רבים מאיתנו השבועיים האחרונים עשויים לבטא ייאוש וכישלון של מאמצים לאורך שנים לייצר טוב משותף.
במהלך השבועות הקרובים נציע בפורום הקרנות מגוון דרכים לייצר שיחה, תמיכה ועשייה משותפים.
אני קוראות לכם להיות שותפים לארגון כנס שאנו מתכננים ושיעסוק במשבר החברתי הנוכחי לאור המשבר בחברה הערבית . נרצה גם לייצר הזדמנויות בקבוצות העניין השונות לשתף ולהתלבט ביחד לגבי אפשרויות הפעולה וההשפעה בתחומים השונים. נמשיך לנהל ולקדם את השיח עם משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה כדי לקדם תיאום ושותפות מיטביים בין המגזרים השונים, ונמשיך לייצר הזדמנויות לפגישה ושיח עם בעלי ענין שונים שישתפו אותנו בניסיונם ותובנותיהם.
כמו תמיד, אנו מעודדות אתכם להציע ולקדם נושאים ומפגשים שאתם מאמינים שיש בהם כדי לחזק את העשייה הפילנתרופית שלנו כקהילה, במיוחד בימים אלו.
בואו נייצר יחד קול גדול של עשייה ופעולה משותפות במקום הדומיה שאחרי המבול.