Author: מיכל סטריזובר
Trust in Philanthropy: a Report on the Philanthropy.Insight Project 2018-2021
Institutional Philanthropy in Israel: Characteristics, Trends, Challenges
פילנתרופיה מוסדית וסוגיות של מגדר: בין תודעה מגדרית לעשייה מגדרית
פילנתרופיה מוסדית בעת משבר: דרכי התמודדות והסתגלות של קרנות בראשיתו של משבר הקורונה בישראל
פורום פילנתרופיה במזרח ירושלים: מודל ייחודי להתמודדות עם אתגרים חברתיים כלכליים מורכבים ברמה הלאומית
מיזוגים בארגונים ללא מטרות רווח בישראל בין השנים 2009-2019
Participatory Grantmaking: Has its Time Come
Embracing Complexity – Towards a shared understanding of funding systems change
What’s Not Changing (Much) in Funder Practice: Multiyear GOS
פעולה משותפת בין מגזרית – מגמות, מאפיינים ועקרונות פעולה. שיתופים
Philanthropisms: 2022 Predictions for Philanthropy & Civil Society
Philanthropy and Digital Society: Blueprint
Reflections on the Relationship between the Government and Civil Society Organizations during the Covid-19 Pandemic: The Israeli Case
Releasing the Potential of Philanthropic Collaborations
Strategic Planning & Assessment of Advocacy Activity in Israel
דפוסי תרומה והתנדבות יחידים בישראל בזמן שגרה ובעת מגפת הקורונה
יולי 2021
גליה פיט – המכון למשפט ופילנתרופיה הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב וחגי כץ – מנהל עסקים, הפקולטה לניהול ע״ש גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
המחקר שעיקרי ממצאיו מוצגים בדו”ח זה מתמקד במעקב אחר דפוסי התרומה וההתנדבות של יחידים בישראל בתקופה שבין דצמבר 2018 לבין ספטמבר 2020 על בסיס סקר שבועי. הדו”ח מציג את הממצאים המרכזיים ביחס לדפוסי תרומה והתנדבות על דרך של השוואה בין נתוני שנת 2019, המייצגת שנה “רגילה” למדי (למעט העובדה שנכללו בה שתי מערכות בחירות), לבין נתוני שנת 2020 שנאספו על רק משבר מגפת הקורונה.
הממצאים מתייחסים למשתנים שונים של דפוסי התרומה וההתנדבות:
הנטייה לתרום (כלומר שיעור התורמים השבועי בקרב הציבור בישראל)
סכומי תרומה שבועיים
תחומי התרומה
אופני התרומה
הנטייה להתנדבות.
ביחס לכל אחד מן המשתנים הללו הדו”ח מאיר הבדלים בציבור הישראלי על סמך מאפיינים סוציו־דמוגרפיים שונים כגון לאום, רמת דתיות, רמת השכלה, רמת הכנסה, מגדר וגיל (שלב במעגל החיים).
הממצאים של שנת 2019 מייצגים את דפוסי התרומה וההתנדבות של הציבור הישראלי בימי שגרה (יחסית). ממצאים אלו מראים כי דפוסי התרומה וההתנדבות של ישראלים הם יציבים יחסית. אולם מתברר כי ישנם הבדלים משמעותיים בדפוסי התרומה וההתנדבות של הציבור, בהתאם למאפיינים סוציו־דמוגרפיים: על בסיס לאום, רמת דתיות, רמת הכנסה ועוד. אלו הם המאפיינים העיקריים המסבירים את ההבדלים בדפוסי ההתנהגות הפרו־ סוציאלית של הציבור בישראל וכך גם הצירופים ביניהם. ביחס להתנדבות, גם למגדר יש חשיבות מיוחדת: נשים נוטות להתנדב יותר מגברים בכ-10%.
וכיצד הושפעו דפוסי ההתנהגות הפרו-סוציאלית של ישראלים ממשבר מגפת הקורונה? ממצאינו מראים כי משבר מגפת הקורונה הביא לצמצום בהתנהגות הפרו־סוציאלית, במיוחד בשיעורי התרומה הבלתי פורמאלית ובשיעורי ההתנדבות הפורמאלית והבלתי פורמאלית כאחד. ממצאים אלה מעידים על השפעתן הרבה של הנחיות הריחוק והבידוד מחד, והחשש מהידבקות מאידך, שהגבילו למעשה יציאה מן הבית ומפגש אקראי או מתוכנן עם הזדמנויות לתרומה ולהתנדבות.
לעומת זאת, הממצאים מראים כי שיעורי התורמים באופן פורמאלי לארגונים חברתיים וסכומי התרומה לארגונים החברתיים לא נפגעו פגיעה של ממש בתקופת משבר מגפת הקורונה. ייתכן שמאמצי גיוס המשאבים של חלק מהארגונים פיצו על הקשיים שעורר המצב, או שחל מעבר משמעותי לתרומות מקוונות. חשוב לבחון ממצאים אלה, בבוא העת אל מול דיווחיהם של ארגוני החברה האזרחית לרשות התאגידים אודות פעילות והכנסות בשנת 2020 ולעמת ולאמת בין ממצאי המחקר שלנו לבין דיווחים אלו ולבין הקריאות שהעלו הארגונים ביחס לחשש לפגיעה בהכנסות מתרומות בעת המשבר.
בחינה של הקבוצות הסוציו־דמוגרפיות שהושפעו באופן בולט יותר מאחרות מעלה שההשפעה של משבר מגפת הקורונה ניכרת במיוחד בקרב וותיקים (בני 65 ומעלה) וכן בקרב ערבים, נשים, ואנשים נטולי השכלה אקדמית, שידוע כי שיעורי האבטלה בקרבם, בעת משבר מגפת הקורונה היו גבוהים יחסית. ממצא זה מרמז על כך שהשינויים בדפוסי התרומה וההתנדבות כרוכים למעשה באי ודאות התעסוקתית שעוררה המגפה ובמשבר הכלכלי שעוררה. נראה כי המשבר הכלכלי־תעסוקתי פגע באופן מהותי בהיקפי התרומה וההתנדבות, והיטה את דפוסיהם. בעוד שמשברים קודמים, מסוגים אחרים (הומניטריים, ביטחוניים) הביאו בדרך כלל לעלייה בפילנתרופיה של הציבור עקב התעוררות של תחושת שייכות לאומית או סולידריות עם הנפגעים, בקורונה כולם היו נפגעים (או נפגעים פוטנציאליים), גם מן המגפה עצמה וגם מהשלכותיה הכלכליות, ולכן אפקט הסולידריות נדחק לטובת התכנסות אל הבית פנימה, גם פיזית וגם סימבולית.
Giving to Women’s & Girls’ Causes in Israel
תרומות לארגוני מגזר שלישי: מחקר משווה
Women and Giving
שקיפות בפעילות קרנות פילנתרופיות – מהגלובלי לישראלי
עו”ד גליה פיט, מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב
את נושא השקיפות ביחס לפעילות של קרנות פילנתרופיות ראוי לבחון, כמו סוגיות רבות אחרות, באמצעות שלוש שאלות מפתח: מדוע? מה? וכיצד?
מדוע?
חירות, עצמאות, מקצועיות, אמינות ואמון: הסיבה המרכזית המצדיקה קידום שקיפות בקרב קרנות פילנתרופיות נעוצה בערך החירות הפילנתרופית. חירות המתבטאת באי תלות של הפילנתרופיה ב”בוחר” או ב”צרכן”. חירות זו מבססת עצמאות שהיא עצמה מקור לחדשנות, לנטילת סיכונים, לנכונות לתכנן לטווח רחוק ולהתבוננות נכוחה בבעיות ובצרכים החברתיים העמוקים ביותר. על מנת לשמר את החירות הייחודית הזו אסור לפילנתרופיה להסתתר, אלא להשמיע את קולה, לספר את הסיפור שלה – את מהלכיה, אתגריה, הצלחותיה וגם כישלונותיה. השקיפות מעידה על מקצועיות, מחזקת את האמינות ומעמיקה את אמון הציבור והפקידות הממשלתית בפילנתרופיה ובכוחה.
מינוף שותפויות, הצלחות וקהילות: סיבה מרכזית נוספת המצדיקה קידום שקיפות בקרב קרנות כרוכה בערך המוסף ששיתוף בידע מייצר. סקרים ומחקרים שנערכו בקרב מנהלי ומנהלות קרנות פילנתרופיות ומנהלי ומנהלות ארגונים חברתיים בעולם הראו כי שיתוף במידע ובנתונים מרחיב את ההזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומי העניין של קרנות, מביא למינוף משאבים ולמניעת כפילות במאמצים, לזיהוי Practices Best ,ולמענה בהיר יותר בשאלה “האם אנחנו אכן משפיעים?”
לבסוף, בעידן הדיגיטלי, שבו הפרטיות מתערטלת, אי אפשר לברוח עוד מהתמודדות עם סוגיית השקיפות.
מה?
בהקשר זה עולה שאלה מקדימה: מיהו קהל היעד של אותה שקיפות? סקרים ומחקרים בינלאומיים מראים כי מנהלי הקרנות רואים בארגונים החברתיים את קהל היעד העיקרי למידע ולנתונים אודות פעילות הקרן. מכאן שמידע אודות התוכניות והמענקים הוא מרכזי, והוא כולל בדרך כלל את תחומי פעילות הקרן, מטרותיה והאסטרטגיות שבהן היא נוקטת ותומכת, אנשי קשר מרכזיים ודרכים ליצירת קשר, מסלולי הגשת בקשות למענקים, קריטריונים, תהליכי קבלת ההחלטות ועוד. ממחקר השוואתי שנערך על ידי מרכז הקרנות האירופי בנושא שקיפות ואחריותיות, עולה תמונה רחבה של היבטים אשר עשויים להיות מוסדרים ברגולציה ביחס לדיווח על פעילות הקרנות: מטרות הקרן, מבנה הניהול ומבנה ההון, מעמד מיסויי והשלכותיו, לרבות עמידה בהוראות חלוקה מזערית והוצאות ניהול, דיווח פיננסי על ניהול ההון, התוכניות והמענקים ודיווח מילולי על פעילות הקרן. במרבית המדינות נדרש כי )רוב( המידע המדווח לרשות יהיה זמין גם לציבור הרחב. המחקר ממשיך ובוחן גם הסדרים של רגולציה עצמית של סקטור הקרנות במדינות האירופאיות השונות, באמצעות אימוץ כללי התנהלות או קוד אתי. במרבית המקרים נכללות בהם המלצות או הנחיות דיווח ושקיפות נוספים – בעיקר באשר לאימפקט החברתי של הקרן.
כיצד?
בישראל, הרגולציה ביחס לקרנות פילנתרופיות לוקה בחסר. זאת, בין היתר, משום שאין מסגרת משפטית טובה המבחינה בין קרנות לבין ארגונים חברתיים אחרים. לכן, האחריות לבניית סקטור מקצועי, אפקטיבי, אמין ומעורר אמון מוטלת רובה ככולה על כתפיהן של הקרנות עצמן. על-מנת לבצע משימה זו, ניתן לבחון אם המודל של רגולציה עצמית, באמצעות קוד התנהלות או קוד אתי, הנערך על ידי פורום הקרנות עשוי להתאים. בכל הקשור להיבטים של שקיפות ושיתוף בנתונים אפשר ללמוד משני מודלים מובילים: Glasspockets האמריקאי מיוזמת מרכז הקרנות ו – Giving360 האנגלי. כיום, המכון למשפט ופילנתרופיה מקדם פרויקט ליצירת מסד נתונים לפילנתרופיה בישראל. מטרת הפרויקט היא להנגיש בצורה מקיפה, סדורה ומתמשכת נתונים אודות מפת הנתינה בישראל: מאילו מקורות מגיע מימון פרטי ובאילו שירותים חברתיים ומוצרים ציבוריים הוא תומך. מידע זה יכול לשרת את השדה החברתי )ארגונים וקרנות( בזיהוי הזדמנויות ושכלול האימפקט החברתי; המידע אף יכול לשרת את הפקידות הממשלתית בהבנת תהליכים בתחומים עליהם הם אמונים ומתוך כך לתמוך באסטרטגיה ובתוכניות העבודה; לבסוף, מסד הנתונים נועד להוות בסיס למחקר חברתי מעמיק. אפשר להסכים כי תפקידן של קרנות הפועלות בישראל בפיתוח תכניות חברתיות ומימונן הוא מרכזי. אי לכך, חשוב להאיר פנים אלה גם בפרויקט מסד הנתונים, ולעשות שימוש בפלטפורמה זו כדי להציג מקצועיות ואמינות כבסיס לאמון הציבור והרגולטור. הנתונים במסגרת פרויקט זה הם אגרגטיביים ומתייחסים לתחומי פעילות עיקריים ולאיגום סוגי המקורות (תרומות משקי בית, תרומות חברות, תרומות קרנות) בכל אחד מן התחומים. אנו מזמינים את נציגי הקרנות הפועלות בישראל לעמוד עמנו בקשר, לסייע לנו בהקמת מדור הקרנות בפרויקט מסד הנתונים באמצעות שיתוף בנתוני הנתינה.
למידע נוסף ניתן לפנות למר גיא שולץ: schultz@tauex.tau.ac.il
על שותפות ושקיפות: בחינת מערכת היחסים של קרן טראמפ עם שותפיה
קרין תמר שפרמן – מנהלת ידע, קרן טראמפ
קרן טראמפ החלה את פעילותה בסוף שנת 2011 במטרה לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל-יסודיים. מיום הקמתה של הקרן היה ברור לנו שלא ניתן לממש משימה שאפתנית זו לבד, ושנוכל להשיגה רק אם נחבור לשותפים אמיתיים לדרך. לכן ההחלטה האסטרטגית של הקרן הייתה לכונן עם כל אחד משותפינו – מקבלי מענקים ושותפים אחרים לדרך – מערכת יחסים קרובה המושתתת על תקשורת טובה, שקיפות מלאה, פתיחות, כנות, אמון וכבוד הדדי.
בחינת מערכת היחסים עם שותפינו
בשנת 2014 החלטנו לבחון לעומק את מערכות היחסים עם שותפינו, במטרה לבדוק האם ומה עלינו לשפר. לשם כך פנינו למרכז לפילנתרופיה אפקטיבית, CEP1 ,המבצע סקרי עמדות בקרב מקבלי מענקים כבר יותר מ-15 שנים בקרב מאות עמותות. מהסקר עלה שבכל הנוגע לאיכות התקשורת עם שותפינו, צוות הקרן זכה לציון הגבוה ביותר שקיבלה קרן כלשהי בסקרים דומים שערך CEP בעשור האחרון. כשליש ממשתתפי הסקר ייחסו לקרן את החוזקות הבאות: יחסי הגומלין עם מקבלי המענקים והשותפים; מקצוענות; מתן אמון; פתיחות לרעיונות ויוזמות חדשות; גמישות ונכונות לשיתוף פעולה; ומתן תחושה של “דלת פתוחה” לעיקר ממצאי הדוח משנת 2014. ָ לעומת זאת – החותם )impact )שמטביעה הקרן על הארגונים בהם היא תומכת, על תחומי הפעילות שלהם ועל הקהילות שעליהן הם רוצים להשפיע – זכה למשוב פחות חיובי. ממצא זה בלט בעיקר בקרב מקבלי המענקים הפחות אסטרטגיים והקטנים יותר. הסבר אפשרי לממצא זה היה גילה הצעיר של הקרן שהייתה בת כשנתיים בלבד בעת קיום הסקר ועוד לא הספיקה להטביע חותם של ממש בשטח. הסבר נוסף הוא שעיקר מאמצי התקשורת של הקרן התמקדו בהבלטת הבעיה ודחיפות הסוגיה בה בחרנו לעסוק. חוקרי CEP סברו שהקרן לא הדגישה מספיק את הזיקה הישירה בין פעילותה לבין התוצאות המושגות בשטח. הקרן עשתה זאת במכוון, כדי לעודד תחושה של בעלות ואחריות משותפת של כלל המעורבים, ולכן גם הקרדיט להצלחה היה משותף לכולם. בעקבות התוצאות, החלטנו להגביר באופן ניכר את פעילות הקרן כגורם מחבר )convener )במטרה ליצור חיבורים, יחסי עבודה ושיתופי פעולה לא רק בין הקרן ובין שותפיה, אלא גם, ובעיקר, בינם לבין עצמם. לגבי ההשפעה, התחלנו לקיים מעת לעת דיאלוג עם נושאי תפקידים בכירים בארגונים עמם אנו עובדים. בנוסף, העמקנו את תהליך בדיקת הנאותות )Diligence Due )במטרה לוודא שקיימת הלימה בין הארגון מקבל המענק לבין אסטרטגיית הקרן.
ממצאי סקר 2016
חיכינו דרוכים לממצאי הסקר, בתקווה שנזכה לראות את פרי עמלינו לאורך השנתיים שחלפו ושאכן תירשם עלייה בחותם שהותרנו על השדה. יחד עם זאת חששנו שייתכן ולא נצליח לשמר את הישגי העבר בתחום מערכת היחסים עם שותפינו. בסקר של 2016 אמנם נרשם שיפור משמעותי בדירוג השפעת הקרן על המדיניות הציבורית, ועל הידע והעשייה בתחומי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר התיכוניים. מצד שני, השפעת הקרן על הארגונים השותפים זכתה שוב לדירוג נמוך יחסית, שנחשב לממוצע בין הקרנות שנסקרו על-ידי CEP , 1 Philanthropy Effective for Center The 2 וזאת בניגוד לציפיותינו שמערכת היחסים המשמעותית שבנינו עם בכירי הארגונים תבוא לידי ביטוי גם בהשפעה עקיפה שלנו על ארגוניהם. השנה שלחנו את סקר ה-GPR בפעם השלישית, ובימים אלה ממש מתבצע הליך ניתוח הנתונים. גם הפעם אנו סקרנים לגלות האם יחול שינוי בממצאי הסקר, והאם הוא יהיה )בעיקר( לטובה; הקרן כבר התבגרה בשנים )ביולי הקרוב תחגוג 7 )וניתן לראות אימפקט ממשי ביעד שהקרן הציבה לעצמה – הגדלת מספר לומדי 5 יחידות מתמטיקה והרחבת מעגל המצוינות. בה בעת, הקרן כבר גדלה, הצוות התרחב והשתנה בחלקו, והדבר ודאי השפיע על מערכות היחסים עם מקבלי המענקים. יהיה מעניין לראות מה נלמד השנה מהממצאים החדשים, אולי התהפכו היוצרות, ואולי נופתע לטובה. הצבת מערכת היחסים כיעד אסטרטגי מכווינה אותנו כל העת, מחייבת אותנו להיות דרוכים ולזכור כי לא הקרדיט הוא החשוב, אלא היעד, לא האגו, אלא השותפות. זהו מהלך שמחייב רפלקציה פנימית וביקורת עצמית שאנו מחויבים אליהן לאורך כל הזמן.
המאמר מבוסס על דוח התיעוד מערכת היחסים של קרן טראמפ עם שותפיה מאת דליה מגנט.
Who Gives, Who Gets, and How do We Know? The Promises and Limitations of Administrative Data for Cross-border Philanthropy Tracking
קרן הזדמנות כמקרה בוחן להובלת שינוי מערכתי
עמותות וקרנות – הצעה לעבודה מיטבית
יחסי עבודה מוצלחים בין ארגונים חברתיים לקרנות פילנתרופיות הם חיוניים אך מורכבים. נוכח המורכבויות,
ועל מנת לאפשר עבודה משותפת, יש צורך בשיח פתוח, כן וישיר.
התארגנות המנכ”לים של הארגונים החברתיים ופורום הקרנות בישראל יזמו סדרת מפגשים של שמונה מנכ”לי עמותות חברתיות ושמונה מנהלי קרנות פילנתרופיות, מתוך מטרה לשוחח בפתיחות, להציף את המשותף, המורכב והמאתגר, ולהציע מודלים לעבודה משותפת טובה יותר של עמותות וקרנות כדי להגביר את האפקטיביות שלהן ולהשיג את יעדיהן החברתיים.
מסמך זה מסכם את התהליך המשותף ומציע תובנות ודרכי עבודה שיהפכו את הממשק בין הקרנות לעמותות לאפקטיבי ויעיל יותר.
חיזוק תשתיות ארגוניות: אסופת מאמרים מהעולם
מודל לתמיכה פילנתרופית ברשויות מקומיות ערביות
חמש דקות מבול ואחריו
הכחשה / לאה גולדברג
חמש דקות מבול ואחריו,
שמים חפים מפשע מתכחשים
לכל מה שהיה.
ודומיה.
וארץ ירוקה וריחנית.
והמבול היה ואין מעיד.
לכאורה, עוד מבול מאחורינו. מבול של זעם, של אלימות, של פחד ושל משבר. הימים השקטים של סוף השבוע האחרון אמנם החזירו לנו את היכולת לנשום קצת יותר עמוק, אך עם כל נשימה כך גם ההבנה מעמיקה ומחדדת את גודלו ועוצמתו של המשבר החברתי בו אנו מצויים.
במהלך השבועיים האחרונים חווינו סדרה של אירועים שהביאו לידי ביטוי אלים תחושות שרבים מאיתנו מתמודדים עמן בעבודתנו במרחבים השונים של המגזר החברתי. ביחד עם הפחד העצב והדאגה שהגיעו עם הישמע קולות הרעם בגבול עזה הגיעו גם תחושות של ניכור וריחוק. חווינו כאב ומצוקה של מגזר שלם שמרגיש שאיננו חלק מפסיפס הקיום הישראלי ושצרכיו נשארים שקופים. חווינו זעם בין שכנים בערים מעורבות, תסכול וכעס בין עמיתים בארגונים וצוותי עבודה רב תרבותיים, הלם ואלם בין מי שאתמול יכלו לשוחח בחופשיות על ענייני דיומא. משבר האמון בין האזרחים ורשויות האכיפה, שעלה באסון הר מירון, המשיך במהלך ההפגנות הפרועות בערים המעורבות אשר הציפו גם את אוזלת היד של הרשויות לייצר תחושה של מוגנות עבור כל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל.
אני מאמינה כי כולנו חשים הזדהות עם הכאב והייאוש שהציף רבים בחברה בשבועות האחרונים. ויחד עם זאת אנו גם זוכרים את תפקידנו כמי שאמונים על יצירת טוב חברתי משותף.
העשייה הפילנתרופית היא בראש ובראשונה עשייה של תיקון חברתי, והיא מושתתת על האמונה באדם ובצורך ביצירת הון חברתי משותף שיאפשר לכל אחת ואחד לקיים חיים של משמעות בתוך המרחב המדינתי. החשיבות של המשך העשייה הפילנתרופית רק מתחדדת בימים אלה של משבר. ייתכן שהמצב הנתון אף דורש מאיתנו, יותר מתמיד, להיות קשובים לקולות העולים מהשטח לגבי הצרכים ואפשרויות הפעולה במגזרים השונים. כך, למשל, עלינו לפעול כדי למצוא דרכים נכונות יותר לשמוע את קולות החברה הערבית ולהבין לעומק את אפשרות הפעולה עמה ולמענה ואת האופן בו ניתן לייצר תחושה של שותפות וקיום במרחבים המשותפים ליהודים וערבים. עלינו לפעול כדי לקדם השקעה נכונה יותר של הרשויות בתשתיות – בחינוך, רווחה ובריאות כמו גם בתשתיות פיזיות שיאפשרו שיגרת חיים מכבדת לכל אזרחי המדינה באשר הם.
אין ספק שהמשבר הנוכחי מציב אותנו, כמי שפועלים לעתים קרובות בתפר שבין המגזר החברתי והממשלה, במצב של חוסר וודאות מתמשך. הוא גם מעורר שאלות מהותיות על אופני הפעולה האפקטיביים ועל האפשרות של המגזר החברתי לייצר שינוי ולהשפיע על מציאות שבה אין מנהיגות ממשלתית ברורה. זהו אתגר כפול לכל אחת ואחד מאיתנו: האפשרות שלנו להשפיע בנויה על היכולת שלנו לעבוד ביחד עם מנהיגים ממגזרים שונים ועל החיבור של המגזרים השונים לכדי פעולה משותפת. אני מאמינה שיש ביכולנו, כקהילה מקצועית וכשותפים לדרך, למצוא ביחד את הדרכים לפעול ולהשפיע, להיות יצירתיים ואקטיביים ויותר מכל – לגלות אחריות ומנהיגות כדי להמשיך את העשייה גם כעת, כאשר עבור רבים מאיתנו השבועיים האחרונים עשויים לבטא ייאוש וכישלון של מאמצים לאורך שנים לייצר טוב משותף.
במהלך השבועות הקרובים נציע בפורום הקרנות מגוון דרכים לייצר שיחה, תמיכה ועשייה משותפים.
אני קוראות לכם להיות שותפים לארגון כנס שאנו מתכננים ושיעסוק במשבר החברתי הנוכחי לאור המשבר בחברה הערבית . נרצה גם לייצר הזדמנויות בקבוצות העניין השונות לשתף ולהתלבט ביחד לגבי אפשרויות הפעולה וההשפעה בתחומים השונים. נמשיך לנהל ולקדם את השיח עם משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה כדי לקדם תיאום ושותפות מיטביים בין המגזרים השונים, ונמשיך לייצר הזדמנויות לפגישה ושיח עם בעלי ענין שונים שישתפו אותנו בניסיונם ותובנותיהם.
כמו תמיד, אנו מעודדות אתכם להציע ולקדם נושאים ומפגשים שאתם מאמינים שיש בהם כדי לחזק את העשייה הפילנתרופית שלנו כקהילה, במיוחד בימים אלו.
בואו נייצר יחד קול גדול של עשייה ופעולה משותפות במקום הדומיה שאחרי המבול.
Global Generosity in Times of Crisis: Project Overview
Investment: The Pillars of Stronger Foundation Practice
Social Compact in a Changing World
Addressing wicked problems: collaboration, trust and the role of shared principles at the philanthropy and government interface
Strategic Philanthropy for a Complex World
Trust in Civil Society
Improving trust in trusts: introducing the Philanthropy.Insight tool
שנתון העמותות 2018
לכידות חברתית ועתיד ישראל
מייק פרשקר – הקרן המשפחתית על שם תד אריסון, ושרון דוייטש נדיר – קרן בלום. יולי 2021
השינוי בתפקידן של הרשויות המקומיות כאן כדי להישאר
מודל יישומי לפיתוח כלכלי-אזורי (מילכ”א צפון)
הנדיבה הידועה- בעולם הפילנתרופיה מגלים את הנשים
קרן ידידות טורונטו מזמינה את חברי פורום הקרנות לסיעור מוחות בנושא:
יולי 2021
יצוא תכניות שפותחו על ידי קרנות
בשנתיים האחרונות אנו מובילים בקרן ידידות טורונטו מהלך ‘יצוא חברתי’ לתוכניות שפותחו על ידינו והופעלו בהצלחה בארץ. המהלך פועל במדינות שונות ברחבי ארה”ב ואירופה. מטרתו היא להרחיב את מעגלי השפעתן של יוזמות חברתיות שהוכחו כאפקטיביות בישראל, באמצעות ייצוא שלהן לקהילות יהודיות פוטנציאליות. על מנת לקדם ולפתח את הפעילות בתחום, נשמח ליצור קשר עם קרנות הפועלות בארץ או בחו”ל, המתעניינות בתחום היצוא החברתי עבור מודלים ופרויקטים שפיתחו.
בתור התחלה אנו מציעים לקיים מפגש סיעור מוחות בנושא, במהלכו תוכלנה הקרנות לשתף זו את זו בניסיון שצברו בשטח, לדון באתגרים שנתקלו בהם במהלך הפעילות, ולבחון רעיונות חדשים שהן מעוניינות לקדם.
קרנות המעוניינת להשתתף מוזמנות להירשם בקישור הזה ואנחנו נהיה אתכם בקשר.
A Spotlight on Foundation & Philanthropic Giving in Israel
המקף ביחסי פילנתרופיה – ממשלה
יוני 2021
גליה גרנות, סמנכ”לית קרן משפחת רודרמן בישראל ומובילת קבוצת המשימה לעבודה בין מגזרית של פורום הקרנות
המהלך של פורום הקרנות בישראל לחיזוק הקשר בין ממשלה לפילנתרופיה החל מתוך צורך ממשי של הקרנות הפילנתרופיות לייעל את הקשר שבין המגזרים, לטובה החברה הישראלית מתוך הבנה שלכל צד יש את יתרונות וחסרונות, תרבות ארגונית ייחודית וקצב פעילות שונה.
הממשלה אחראית על כלל אזרחי מדינת ישראל. היא ספינת משא כבדה וגדולה שלא רק יכולה אלא גם מחויבת לשאת על גבה את כלל אזרחי מדינת ישראל. היא פועלת בתקציבי ענק, מתכננת לטווח ארוך ויכולה לייצר השפעה רב מערכתית. אך היא גם יכולה להיות מסורבלת, ביורוקרטית ואיטית.
הפילנתרופיה, לעומתה, היא כמו ספינת מירוץ מהירה וזריזה, שמעיזה להשקיע ביוזמות ושירותים חברתיים חדשניים ולקחת סיכונים, והנה גמישה ביכולת ההתנהלות והתפעול שלה. אולם, בהשוואה לממשלה, משאביה של הפילנתרופיה מוגבלים והיא משקיעה ביוזמות בטווחי זמן קצרים יחסית.
יתרונות של צד אחד הם החסרונות של הצד השני וההיפך. לכן היה לנו ברור שאם נחזק את ממשקי העבודה וניצור מנגנונים יעילים ואפקטיביים לעבודה משותפת, נוכל להגדיל יחד את ההשפעה המצרפית ולהפוך אותה ליותר איכותית ומשמעותית. כך נולד הקשר עם מירב קדם בתפקידה במשרד החשכ”ל.
היתרונות בעבודה עם הממשלה ברורים וכך גם הרווח לחברה הישראלית, אבל לעיתים שיתופי הפעולה גם מאתגרים ומתסכלים. יצאנו למסע המשותף עם בטן מלאה, אך חדורים במוטיבציה להוביל שינוי משמעותי – לווסת את הבלמים ולהילחם בביורוקרטיה הלא הגיונית, אשר לא אחת לצערנו פוגעת בעשייה החברתית. הקושי ביצירת הסכמים, העיכובים בתשלומים, הדחיות, מימון הביניים, שהפילנתרופיה וארגוני המגזר השלישי נושאים על גבם, וכן היחס של הממשלה לקרנות כספק ולא כשותפים בעלי עניין – הם רק חלק מהגורמים שבגינם החלטנו לעשות מעשה ולשפר את ממשקי העבודה המשותפים.
בין הפעולות הראשונות שגיבשנו היה ניסיון לטייב את מנגנוני התקשרות עם הממשלה. זאת מתוך הבנה כי תהליכי ההתקשרות – אם באופן ישיר או באמצעות ארגוני מגזר שלישי – מאתגרים ואיטיים ויוצרים, לא אחת, תסכול רב בקרב הקרנות. התחלנו את המהלך במרץ ובנחישות רבה. שמחנו לגלות כי בצד הממשלה יש לנו שותפים אוהדים, שמבינים היטב את האתגר ומכירים בחשיבות חיזוק הקשר. לצערנו נקלענו לסדרת בחירות ארוכה ולהיעדר ממשלה יציבה במשך למעלה משנתיים. לא ציפינו כי כך יתנהלו הדברים.
בתקופה זו זכינו להכיר ולעבוד עם מירב קדם, אשר החל מיוני 2017 שימשה כסגנית בכירה לחשב הכללי במשרד האוצר. מתוקף תפקידה היא הייתה אחראית על תקציב משרדי הממשלה החברתיים (בריאות, חינוך, רווחה, תעסוקה וקליטה), המוסד לביטוח לאומי ובתי החולים הממשלתיים. היא גם ריכזה את הקשר עם המגזר השלישי וקידמה רפורמה בתחום התמיכות בממשלה.
עם סיום תפקידה, החלטנו לנצל את ההזדמנות כדי ליהנות מניסיונה הרב כמשרתת ציבור ולקבל הצצה למחשבותיה בעניין הקשר שבין הממשלה והקרנות הפילנתרופיות. בהזדמנות זו נודה למירב על שותפות משמעותית ועל עשייה ציבורית ענפה ונאחל לה הרבה הצלחה בדרכה החדשה.
מירב, איך את רואה את מערכת הגומלין והיחסים בין ממשלה לבין פילנתרופיה?
כדי להשיב על כלל השאלות בקשר לשיתוף הפעולה בין פילנתרופיה וממשלה צריך להבין בראש ובראשונה מהי המדיניות הכלכלית של הממשלה בנושאים של מדינת רווחה ומתן שירותים חברתיים. לא מעט מאופייה ומהותה של הפילנתרופיה מתעצב ומקבל ביטוי ביחס לכך. למשל, ניתן לראות בעולם שדין פעילות עמותות באנגליה, שקיבל נפח, מהות וצורה בתקופת תאצ’ר, לובש צורה אחרת לגמרי בארצות הסקנדינביות. לכן מקומה של הפילנתרופיה ועשייתה, למעט כזו שתפקידה לבקר את הממשל, תמיד יהיה תלוי בדבר – קרי, במדיניות הממשלה ביחס לשירותים החברתיים.
בתפקידי האחרון פגשתי לא מעט נציגים של המגזר השלישי שהמכנה המשותף של כולם היה עשייה מתוך ערכים ורצון לפעול לטובת האזרח. רבים מהם היו חפצים בשיתוף פעולה עם הממשלה או מוכנים לעשיה כתלות בשילובה של הממשלה בנעשה. התניה מעין זו, לשיטתי, מחייבת חשיבה והעמקה. האם נכון שבכל פיתוח או מתן שירות מתחייב שיתוף פעולה (מימוני) בין שני המגזרים? הממשלה מאופייה פועלת על פי חוקים, כללי מנהל ותהליכים סדורים שמכתיבים לוחות זמנים ארוכים יותר, התקדמות תבניתית ותרגום ברור בכל עת של מה מצופה. הפילנתרופיה, להבדיל מהממשלה, משוחררת מכל אלה ויכולה להיות אג’ילית יותר, מהירה יותר. היא יכולה לטעות יותר, לחקור ולגוון, ולפעמים לעשות דברים כי הם פשוט “נראים כיוון נכון”. מכאן, עולה השאלה האם בכל נושא או תחום החיבור בין השניים מועיל?
כיצד את רואה את שיתוף הפעולה בין ממשלה לפילנתרופיה?
לתפיסתי, הערך המוסף שבשיתוף בין המגזרים הוא ביצירת שקיפות העברת הידע בין הגורמים. החוכמה שבפילנתרופיה חייבת להיות מוכרת לממשלה, והעשייה של הממשלה והתובנות שלה בקשר לאוכלוסייה ולנעשה עבורה חייבות להיות מוכרות לפילנתרופיה. כך נוכל לזהות מי ומה נופל בין הכסאות ואיך ניתן לעשות יותר או לפעול אחרת. שיתוף הפעולה כפי שאני רואה אותו הוא לאו דווקא בלקיחת פרויקט כלשהו והובלתו יחדיו (מימונית), אדרבא, לפעמים נדרש הפוך מכך. השיתוף הוא בהבנת הצורך ודיוקו כשכל צד מביא את נקודת המבט שלו, ובהכרת מגוון הפתרונות המלא על ידי שני הצדדים.
כולנו מסכימים ורואים את הערך המוסף בשיתופי פעולה בין הצדדים, אולם בפועל קשה לממשו. התחושה בקרב הקרנות הפילנתרופיות שמאד קשה לעבוד יחד ולהתמודד עם נהלי “שומרי הסף”, עם הבירוקרטיה, ומנגנוני ההתקשרות והתשלומים.
שאלותייך בקשר למסגרת ההתקשרות מניחות מראש ומקבעות בהכרח חיבור מאוד צר בין הממשל לפילנתרופיה. לטעמי, זהו חיבור שבמהותו צריך להיות רציף יותר וקבוע – אם בוועדות ציבוריות או בהרכבים כאלה ואחרים, על מנת לאפשר דיוני עומק שמטרתם טיוב פרמננטי של השירות הציבורי הקיים, ולימוד על הצורך, שבמהותו הוא צורך משתנה. שיתוף שכזה הוא מעבר לאופן ההתקשרות הכספית. הוא שיתוף של ידע, שערכו הוא אדיר לקידום העשייה החברתית והתאמתה לאזרח. אני מעריכה כי בשיתוף פעולה מסוג זה, לא מעט מיישום התובנות יעשה בנפרד וזה בסדר גמור. לשון אחר, אני מציעה להסיט את מרכז הכובד שביחסי הפילנתרופיה והממשלה מהעיסוק הממוקד בהתקשרויות לעיסוק בשיתוף ידע ובניית תמונה כוללת ומדויקת יותר של הצרכים.
מהי תפיסתך לגבי תפקידם ותחומי אחריותם של החשבים במשרדי הממשלה השונים?
זה מסוג השאלות שמעלות חיוך על פניי. אני לא חושבת שהבעיה, ולכן גם לא הפתרון, נעוץ בחשב. אשאל – כמה מגורמי המקצוע בממשלה תופסים את שיתוף הפעולה עם הפילנתרופיה באופן רחב והוליסטי מעבר לכסף הנתרם? כמה מהם פועלים באופן שיטתי כפי שאני משרטטת כאן? השיתוף, כפי שכבר ציינתי רבות, צריך להיות בשיח, בחידוד הבעיה ולאחר מכן בגיבוש הפתרון. כמה פעמים הפילנתרופיה עצמה הובילה מהלכים ורק ביקשה להציגם לגורמי המקצוע מבלי לבקש שיתוף כספי מצדם? כמה מהפילנתרופיה פועלת בשקיפות ומתוך ראיה הוליסטית? אני לא בטוחה בתשובה אבל אני כן בטוחה שברגע שגורמי המקצוע (וניתן גם חשבים ויועצים משפטיים), יהיו מעורבים בעשייה הרחבה ובשיח משותף עם הפילנתרופיה, תהא לכך השפעה גם ביחס, כפי שאתם טוענים כלפיהם, של “ספק-לקוח”. כיום בהיבט החוקי הממשלה רוכשת מהפילנתרופיה שירותים אבל ייתכן שנכון שההתקשרות כלל לא תעשה מולה. כאן נכון להבחין בין חברה אזרחית “עמותות” לבין “פילנתרופיה”. זהו גבול מטושטש לעיתים וצריך להבין שיש כאן מורכבות ופער.
מהם לדעתך הממשקים שבין פילנתרופיה לבין השירות הציבורי?
כאן התשובה מורכבת משני חלקים. מחד גיסא לפילנתרופיה, מאז ומעולם, יש אידיאל קיומי משל עצמה והיא פועלת בניתוק מהשירות הציבורי. משני צדי המתרס תמיד יהיו אוכלוסייה הנזקקת לתמיכה ואוכלוסייה אשר יש לה את האמצעים והרצון לעזור. זה הבסיס הערכי של הפעילות הפילנתרופית. מאידך גיסא, התארגנות פילנתרופית שלא תשכיל לשלב ידיים עם השירות הציבורי, סביר שתצליח פחות במונחים של אפקטיביות פעולתה. שהרי אין להתעלם מכך שישנה חפיפה מסוימת בין היעדים והמטרות של השניים. ולכן, בעוד שהפילנתרופיה אינה מתקיימת במהותה לטובת חיזוק השירות הציבורי, ברור כי יישום מיטבי שלה כרוך בעבודה משותפת עם השירות הציבורי. השאלה החשובה היא כיצד שיתוף פעולה כזה ראוי להתבצע.
כיצד לדעתך התנהלו המגזרים בתקופת הקורנה?
דווקא הקורונה העידה על הצורך והיכולת ביצירת שיתופי פעולה רחבים. זו הייתה החוויה כפי שהרגשתי אותה ממשרדי הממשלה ובתיווכם. בתקופת הקורונה התקיימו פעולות מהירות ושיתופי פעולה בין משרדי הממשלה והחברה האזרחית ליצירת פתרונות מהירים. ניתנו לא מעט שירותים ומשרד הרווחה הוביל עשייה מהירה וטובה. היה זה צו השעה וכמו תמיד כולם מתגייסים ומבינים את הצורך. מה שמוכיח את הטענה שלי לאורך כל תפקידי: הבעיה היא לא בחוק ולא בכללים, הבעיה שהצורך לא תמיד נהיר, ההבנה מה נדרש ולמה דווקא זה הפתרון הבלעדי נותרת ללא מענה. הטיפ הכי חשוב ושתמיד עובד הוא להבין מדוע, למה ואיך – וכשהאלמנט המקצועי חזק ואיתן – הכל אפשרי.
האם לאור מגמת ההתחזקות של הרשויות המקומיות בייזום ומתן מענה ישיר לתושבים נכון יהיה להקצות לרשויות יותר משאבים ולהאציל עליהן יותר סמכויות ואחריות בטיפול באוכלוסיות או באתגרים חברתיים?
השאלה מצוינת. אין ספק שיש לתת כמה שיותר גמישות לרשויות ולאפשר להן לפעול לבד, אבל זאת בתנאי שניתן להבטיח שאכן מתבצעת התוכנית הלכה למעשה. סוגייה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שקיימות מעל ל-250 רשויות בישראל עם שונות מאוד גדולה ביניהן. השלטון המקומי אכן מכיר הכי טוב את הצרכים של תושביו, וחשוב שישתתף בשיח שהזכרתי קודם. במסגרת שיח שכזה אפשר בהחלט לבחון חלק מפרויקטים ועשייתם ברמה המקומית ולא הארצית. חשוב לי להדגיש שוב, שגם בשילוב של הרשויות המקומיות בעשייה החברתית, נדרש להתחיל מאותה נקודה בה כולם יושבים סביב אותו שולחן ומבינים היטב לאיזה צורך עונים.
נשמח לכמה מילות סיכום
בתפקידי כיהנתי כסגנית של השירותים החברתיים ואחראית תחום התמיכות בממשלה. האחריות על תחום המגזר השלישי הייתה תובנה שגיבשנו במהלך התפקיד יחד עם הצוות שלי – גל לנדו ועפרי לוין. הבנו, שבעצם הצורך הוא הרבה יותר גדול מקביעת רגולציה בתחום התמיכות בלבד, אלא נדרש לעסוק במהות שיתוף הפעולה בין המגזרים. לצערי, שנה ללא תקציב יחד עם שנת קורונה מנעו מאיתנו את הפניות הנדרשת על מנת לקדם שינוי ביחסי הממשל-פילנתרופיה, ברוח זו. אני מאחלת לכלל הקולגות שלי לפעול בשיתוף לקידום כיוונים אלה. אנצל את ההזדמנות לומר שזכיתי להכיר עולם ערכי, ונטול ציניות. אנשים שהם פשוט מלאכים, וזה המקום שלי להוריד את הכובע ולומר במילים פשוטות תודה ענקית.
הזמנה לסדרה בנושא עיצוב תהליך העבודה מול מקבלי המענקים
רואים רחוק: מה בין השקעה פילנתרופית לתשתיות ארגוניות?
מצגת מתוך מפגש פורום הקרנות בנושא תשתיות ארגוניות
פברואר 2021
אסופת מאמרים מהעולם בנושא חיזוק תשתיות ארגוניות:
Grantees and Their Funders: How Professionals at Jewish Not-for-Profits Experience Working with Grantmakers
How Philanthropy Can Support Systems Change leaders
Life beyond COVID-19: Solutions through partnership
תרומות במספרים גדולים בישראל
The Megatrends and Forces that will Shape the Social Landscape in the Era following the Corona Crisis
Funding Performance – How Great Donors Invest in Grantee Success
Philanthropy and the New Economy
“זו היתה אמורה להיות שותפות”- יחסי הגומלין בין קרנות פילנתרופיות לממשלה במיזם יניב
מגמות העל והכוחות שיעצבו את הסביבה החברתית בעידן שלאחר משבר הקורונה
תמונת מצב הצעירים/ות לאור משבר הקורונה
קישורים לעדכונים מהעולם בנושא משבר הקורונה
- JFN – the World After the Pandemic
- A Transformative Moment for Philanthropy – McKinsey
- Reimagining European Philanthropy – Mckinsey
- Resources for COVID-19 – the Leap Ambassadors Community
- ארגון Candid – עדכון שוטף של תרומות ובקשות לתרומות בנושא משבר הקורונה ברחבי העולם
- Jewish Funders Network-JFN COVID-19 Resource Hub
- Stanford Social Innovation Review – Radically Adapting to the New World
- מקבץ מאמרים Nonprofits, Funders, and the Coronavirus Crisis – the Bridgespan Group
- Covid-19 could mean extinction for many charities
הפילנתרופיה היהודית
היערכות הפילנתרופיה ברחבי העולם
- Candid’s update on how philanthropy is responding to COVID-19 around the world
- The Center for Disaster Philanthropy’s overview of the crisis, including critical needs for funders to consider
- Council on Foundations’ COVID-19 Resource Hub, including updates on the coronavirus outbreak and links to additional resources
- Northern California Grantmakers shares guidance on communicating with grantees and other stakeholders.
- Antony Bugg-Levine, CEO of the Nonprofit Finance Fund, details “6 Steps for Grant Makers to Take Now to Ensure Nonprofits Recover from Coronavirus Spread” in the Chronicle of Philanthropy
- Amplifier Giving partnered with Repair the World to produce this excellent one-pager on caring for each other in times of crisis
Bridgespan Group – אסופת מקורות
Nonprofit response
- Washington Nonprofits (the state’s association for nonprofits) offers a high-level summary of potential actions to take and provides links to other sources with more detailed advice.
- The National Council on Nonprofits provides easy links to the various state associations of nonprofits—trusted entities that are curating the rapidly evolving information on the virus and tailoring it to their state-specific context.
- Bridgespan’s Eight Steps for Managing Through Tough Times details specific steps for weathering uncertainty, including planning contingencies and protecting your core operations.
Equity considerations
- Vu Le’s post “A few things for nonprofits and foundations to consider in light of the coronavirus” on NonprofitAF shines a spotlight on the need to advocate for stronger safety nets, address accessibility and discrimination against people with disabilities, and take public stances against racism.
- Lauren A. Smith of FSG details “Seven Things Philanthropy Can Do,” with advice on keeping equity considerations front and center—underscoring that “any natural disaster or public health emergency always takes an increased toll on those groups who were marginalized or excluded before the emergency.”
The virtual world
- The Harvard Business Review articles “What’s Your Company’s Emergency Remote-Work Plan?” and “What It Takes to Run a Great Virtual Meeting” provide practical tips for managing staff in roles that are conducive to remote arrangements.
- For organizations that have an upcoming event planned, Communiqué Conferencing’s “How to Change a Physical Event to a Virtual Conference” offers helpful guidance.
General resources
- The World Health Organization and Centers for Disease Control continue to be go-to sources for the latest developments and recommended actions.
- Harvard Business Review’s “8 Questions Employers Should Ask About the Coronavirus” is a valuable reference for any employer, with topics including visitor and travel policies.
How Nonprofits Are Managing Through the COVID-19 Pandemic: Reports from Seattle
In Washington State, which had the nation’s first confirmed case of the coronavirus, nonprofits are on the leading edge of the response. They have acted quickly to sustain their critical services while supporting the well-being of employees and volunteers. Here four leaders of Seattle nonprofits share their first-person accounts.
- Jewish Family Service: CEO Will Berkovitz on building and using a crisis response team, figuring out how best to keep serving clients, making decisions during a crisis, and operating while conditions are changing rapidly.
- Alliance for Education: President and CEO Lisa Chick on the critical role of the area schools, involvement of the philanthropic community, and racism towards people of Asian descent.
- Rainier Scholars: Associate Executive Director Monica Parker on balancing public health needs with doing the organization’s essential work, communicating with families and staff, and developing contingency plans.
- YouthCare: Development and Communications Officer Jody Waits on managing with a reduced staff, making adjustments to standard protocols, and responding to offers of help.
