Tag: שקיפות
שקיפות בפעילות קרנות פילנתרופיות – מהגלובלי לישראלי
עו”ד גליה פיט, מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב
את נושא השקיפות ביחס לפעילות של קרנות פילנתרופיות ראוי לבחון, כמו סוגיות רבות אחרות, באמצעות שלוש שאלות מפתח: מדוע? מה? וכיצד?
מדוע?
חירות, עצמאות, מקצועיות, אמינות ואמון: הסיבה המרכזית המצדיקה קידום שקיפות בקרב קרנות פילנתרופיות נעוצה בערך החירות הפילנתרופית. חירות המתבטאת באי תלות של הפילנתרופיה ב”בוחר” או ב”צרכן”. חירות זו מבססת עצמאות שהיא עצמה מקור לחדשנות, לנטילת סיכונים, לנכונות לתכנן לטווח רחוק ולהתבוננות נכוחה בבעיות ובצרכים החברתיים העמוקים ביותר. על מנת לשמר את החירות הייחודית הזו אסור לפילנתרופיה להסתתר, אלא להשמיע את קולה, לספר את הסיפור שלה – את מהלכיה, אתגריה, הצלחותיה וגם כישלונותיה. השקיפות מעידה על מקצועיות, מחזקת את האמינות ומעמיקה את אמון הציבור והפקידות הממשלתית בפילנתרופיה ובכוחה.
מינוף שותפויות, הצלחות וקהילות: סיבה מרכזית נוספת המצדיקה קידום שקיפות בקרב קרנות כרוכה בערך המוסף ששיתוף בידע מייצר. סקרים ומחקרים שנערכו בקרב מנהלי ומנהלות קרנות פילנתרופיות ומנהלי ומנהלות ארגונים חברתיים בעולם הראו כי שיתוף במידע ובנתונים מרחיב את ההזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומי העניין של קרנות, מביא למינוף משאבים ולמניעת כפילות במאמצים, לזיהוי Practices Best ,ולמענה בהיר יותר בשאלה “האם אנחנו אכן משפיעים?”
לבסוף, בעידן הדיגיטלי, שבו הפרטיות מתערטלת, אי אפשר לברוח עוד מהתמודדות עם סוגיית השקיפות.
מה?
בהקשר זה עולה שאלה מקדימה: מיהו קהל היעד של אותה שקיפות? סקרים ומחקרים בינלאומיים מראים כי מנהלי הקרנות רואים בארגונים החברתיים את קהל היעד העיקרי למידע ולנתונים אודות פעילות הקרן. מכאן שמידע אודות התוכניות והמענקים הוא מרכזי, והוא כולל בדרך כלל את תחומי פעילות הקרן, מטרותיה והאסטרטגיות שבהן היא נוקטת ותומכת, אנשי קשר מרכזיים ודרכים ליצירת קשר, מסלולי הגשת בקשות למענקים, קריטריונים, תהליכי קבלת ההחלטות ועוד. ממחקר השוואתי שנערך על ידי מרכז הקרנות האירופי בנושא שקיפות ואחריותיות, עולה תמונה רחבה של היבטים אשר עשויים להיות מוסדרים ברגולציה ביחס לדיווח על פעילות הקרנות: מטרות הקרן, מבנה הניהול ומבנה ההון, מעמד מיסויי והשלכותיו, לרבות עמידה בהוראות חלוקה מזערית והוצאות ניהול, דיווח פיננסי על ניהול ההון, התוכניות והמענקים ודיווח מילולי על פעילות הקרן. במרבית המדינות נדרש כי )רוב( המידע המדווח לרשות יהיה זמין גם לציבור הרחב. המחקר ממשיך ובוחן גם הסדרים של רגולציה עצמית של סקטור הקרנות במדינות האירופאיות השונות, באמצעות אימוץ כללי התנהלות או קוד אתי. במרבית המקרים נכללות בהם המלצות או הנחיות דיווח ושקיפות נוספים – בעיקר באשר לאימפקט החברתי של הקרן.
כיצד?
בישראל, הרגולציה ביחס לקרנות פילנתרופיות לוקה בחסר. זאת, בין היתר, משום שאין מסגרת משפטית טובה המבחינה בין קרנות לבין ארגונים חברתיים אחרים. לכן, האחריות לבניית סקטור מקצועי, אפקטיבי, אמין ומעורר אמון מוטלת רובה ככולה על כתפיהן של הקרנות עצמן. על-מנת לבצע משימה זו, ניתן לבחון אם המודל של רגולציה עצמית, באמצעות קוד התנהלות או קוד אתי, הנערך על ידי פורום הקרנות עשוי להתאים. בכל הקשור להיבטים של שקיפות ושיתוף בנתונים אפשר ללמוד משני מודלים מובילים: Glasspockets האמריקאי מיוזמת מרכז הקרנות ו – Giving360 האנגלי. כיום, המכון למשפט ופילנתרופיה מקדם פרויקט ליצירת מסד נתונים לפילנתרופיה בישראל. מטרת הפרויקט היא להנגיש בצורה מקיפה, סדורה ומתמשכת נתונים אודות מפת הנתינה בישראל: מאילו מקורות מגיע מימון פרטי ובאילו שירותים חברתיים ומוצרים ציבוריים הוא תומך. מידע זה יכול לשרת את השדה החברתי )ארגונים וקרנות( בזיהוי הזדמנויות ושכלול האימפקט החברתי; המידע אף יכול לשרת את הפקידות הממשלתית בהבנת תהליכים בתחומים עליהם הם אמונים ומתוך כך לתמוך באסטרטגיה ובתוכניות העבודה; לבסוף, מסד הנתונים נועד להוות בסיס למחקר חברתי מעמיק. אפשר להסכים כי תפקידן של קרנות הפועלות בישראל בפיתוח תכניות חברתיות ומימונן הוא מרכזי. אי לכך, חשוב להאיר פנים אלה גם בפרויקט מסד הנתונים, ולעשות שימוש בפלטפורמה זו כדי להציג מקצועיות ואמינות כבסיס לאמון הציבור והרגולטור. הנתונים במסגרת פרויקט זה הם אגרגטיביים ומתייחסים לתחומי פעילות עיקריים ולאיגום סוגי המקורות (תרומות משקי בית, תרומות חברות, תרומות קרנות) בכל אחד מן התחומים. אנו מזמינים את נציגי הקרנות הפועלות בישראל לעמוד עמנו בקשר, לסייע לנו בהקמת מדור הקרנות בפרויקט מסד הנתונים באמצעות שיתוף בנתוני הנתינה.
למידע נוסף ניתן לפנות למר גיא שולץ: schultz@tauex.tau.ac.il
על שותפות ושקיפות: בחינת מערכת היחסים של קרן טראמפ עם שותפיה
קרין תמר שפרמן – מנהלת ידע, קרן טראמפ
קרן טראמפ החלה את פעילותה בסוף שנת 2011 במטרה לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר העל-יסודיים. מיום הקמתה של הקרן היה ברור לנו שלא ניתן לממש משימה שאפתנית זו לבד, ושנוכל להשיגה רק אם נחבור לשותפים אמיתיים לדרך. לכן ההחלטה האסטרטגית של הקרן הייתה לכונן עם כל אחד משותפינו – מקבלי מענקים ושותפים אחרים לדרך – מערכת יחסים קרובה המושתתת על תקשורת טובה, שקיפות מלאה, פתיחות, כנות, אמון וכבוד הדדי.
בחינת מערכת היחסים עם שותפינו
בשנת 2014 החלטנו לבחון לעומק את מערכות היחסים עם שותפינו, במטרה לבדוק האם ומה עלינו לשפר. לשם כך פנינו למרכז לפילנתרופיה אפקטיבית, CEP1 ,המבצע סקרי עמדות בקרב מקבלי מענקים כבר יותר מ-15 שנים בקרב מאות עמותות. מהסקר עלה שבכל הנוגע לאיכות התקשורת עם שותפינו, צוות הקרן זכה לציון הגבוה ביותר שקיבלה קרן כלשהי בסקרים דומים שערך CEP בעשור האחרון. כשליש ממשתתפי הסקר ייחסו לקרן את החוזקות הבאות: יחסי הגומלין עם מקבלי המענקים והשותפים; מקצוענות; מתן אמון; פתיחות לרעיונות ויוזמות חדשות; גמישות ונכונות לשיתוף פעולה; ומתן תחושה של “דלת פתוחה” לעיקר ממצאי הדוח משנת 2014. ָ לעומת זאת – החותם )impact )שמטביעה הקרן על הארגונים בהם היא תומכת, על תחומי הפעילות שלהם ועל הקהילות שעליהן הם רוצים להשפיע – זכה למשוב פחות חיובי. ממצא זה בלט בעיקר בקרב מקבלי המענקים הפחות אסטרטגיים והקטנים יותר. הסבר אפשרי לממצא זה היה גילה הצעיר של הקרן שהייתה בת כשנתיים בלבד בעת קיום הסקר ועוד לא הספיקה להטביע חותם של ממש בשטח. הסבר נוסף הוא שעיקר מאמצי התקשורת של הקרן התמקדו בהבלטת הבעיה ודחיפות הסוגיה בה בחרנו לעסוק. חוקרי CEP סברו שהקרן לא הדגישה מספיק את הזיקה הישירה בין פעילותה לבין התוצאות המושגות בשטח. הקרן עשתה זאת במכוון, כדי לעודד תחושה של בעלות ואחריות משותפת של כלל המעורבים, ולכן גם הקרדיט להצלחה היה משותף לכולם. בעקבות התוצאות, החלטנו להגביר באופן ניכר את פעילות הקרן כגורם מחבר )convener )במטרה ליצור חיבורים, יחסי עבודה ושיתופי פעולה לא רק בין הקרן ובין שותפיה, אלא גם, ובעיקר, בינם לבין עצמם. לגבי ההשפעה, התחלנו לקיים מעת לעת דיאלוג עם נושאי תפקידים בכירים בארגונים עמם אנו עובדים. בנוסף, העמקנו את תהליך בדיקת הנאותות )Diligence Due )במטרה לוודא שקיימת הלימה בין הארגון מקבל המענק לבין אסטרטגיית הקרן.
ממצאי סקר 2016
חיכינו דרוכים לממצאי הסקר, בתקווה שנזכה לראות את פרי עמלינו לאורך השנתיים שחלפו ושאכן תירשם עלייה בחותם שהותרנו על השדה. יחד עם זאת חששנו שייתכן ולא נצליח לשמר את הישגי העבר בתחום מערכת היחסים עם שותפינו. בסקר של 2016 אמנם נרשם שיפור משמעותי בדירוג השפעת הקרן על המדיניות הציבורית, ועל הידע והעשייה בתחומי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר התיכוניים. מצד שני, השפעת הקרן על הארגונים השותפים זכתה שוב לדירוג נמוך יחסית, שנחשב לממוצע בין הקרנות שנסקרו על-ידי CEP , 1 Philanthropy Effective for Center The 2 וזאת בניגוד לציפיותינו שמערכת היחסים המשמעותית שבנינו עם בכירי הארגונים תבוא לידי ביטוי גם בהשפעה עקיפה שלנו על ארגוניהם. השנה שלחנו את סקר ה-GPR בפעם השלישית, ובימים אלה ממש מתבצע הליך ניתוח הנתונים. גם הפעם אנו סקרנים לגלות האם יחול שינוי בממצאי הסקר, והאם הוא יהיה )בעיקר( לטובה; הקרן כבר התבגרה בשנים )ביולי הקרוב תחגוג 7 )וניתן לראות אימפקט ממשי ביעד שהקרן הציבה לעצמה – הגדלת מספר לומדי 5 יחידות מתמטיקה והרחבת מעגל המצוינות. בה בעת, הקרן כבר גדלה, הצוות התרחב והשתנה בחלקו, והדבר ודאי השפיע על מערכות היחסים עם מקבלי המענקים. יהיה מעניין לראות מה נלמד השנה מהממצאים החדשים, אולי התהפכו היוצרות, ואולי נופתע לטובה. הצבת מערכת היחסים כיעד אסטרטגי מכווינה אותנו כל העת, מחייבת אותנו להיות דרוכים ולזכור כי לא הקרדיט הוא החשוב, אלא היעד, לא האגו, אלא השותפות. זהו מהלך שמחייב רפלקציה פנימית וביקורת עצמית שאנו מחויבים אליהן לאורך כל הזמן.
המאמר מבוסס על דוח התיעוד מערכת היחסים של קרן טראמפ עם שותפיה מאת דליה מגנט.
